<h1>סמ"ג עשין סימן כ"ז</h1>
<h2>דף מ:</h2>
אמרינן בפרק בכל מערבין כל מצוה שהיא מזמן לזמן כגון שופר ולולב וסוכה ומקרא מגילה ונר חנוכה, וכן מצוה שאינה תדירה ואינה מצויה בכל עת שהרי היא דומה למצוה שהיא מזמן לזמן כגון פדיון הבן מברך עליה שהחיינו כדאיתא בערבי פסחים (פסחים קכ"א ב'), אבל מילה היא יותר תדירה וגם אין לה עת קבוע משנה לשנה לפיכך אין מברכין עליה שהחיינו (עי' רמב"ם ברכות פי"א ה"ט).
הבונה בית חדש והקונה כלים חדשים מברך שהחיינו (ברכות נ"ט ב'). ובירושלמי (דף ס"ה ב') קאמר אפילו ישנים שהם חדשים לו מברך עליהם שהחיינו. ונראין הדברים דווקא בדברים שהם חשובים קצת (תד"ה ורבי) וכן כתב מורי [רבינו יהודה]. ואני שמעתי שכתב רב שרירא גאון שאין מברכין שהחיינו אלא בדבר הבא מזמן לזמן וכתב שכן מוכיח בפרק בכל מערבין וכן כתב רבינו שמשון במנחות (מ"ב ב' תד"ה ואילו בשט"מ) בשם רב שרירא גאון. הרואה חברו לאחר שלשים יום מברך שהחיינו, פירש רבינו יצחק בחברו החביב לו (ברכות נ"ח ב' ותו'), ואם רואהו לאחר שנים עשר חודש מברך ברוך אתה ה' מחיה המתים, הרואה פרי המתחדש בכל שנה ושנה בתחילת ראייתו מברך שהחיינו (ע"פ רמב"ם ברכות פ"י ה"ב).
<h2>דף סד.</h2>
וגרסינן בירושלמי במסכת תרומות פרק קמא (דף ו' ב') רבי זעירא בעי קמי רבי יוסי שכור מהו שיברך אמר ליה ואכלת ושבעת אפילו מדומדם, פירוש מלשון אבן דומם פירוש שיכור שאין יכול לדבר כראוי.
